בנייה כפרית תוך יישום עקרונות הבנייה הירוקה: ראיון מיוחד עם מיכל ויטל

ראיון מיוחד עם היועצת ומתכננת בתחום הבנייה ירוקה מיכל ויטל, מהמובילות את תחום האדריכלות האקולוגית בישראל, על בנייה ירוקה ויישום עקרונות ירוקים בבנייה כפרית

מיכל ויטל : עוסקת מזה כ-12 שנים בתכנון וייעוץ לבנייה ירוקה ובניה בחומרים טבעיים. שותפה במשרד ויטל-רוזנברג אדריכלים ומתמחה בתחומי התכנון האקלימי הפסיבי: ניצול אנרגיה סולרית, העמדה נכונה של המבנה, הצללה, אוורור טבעי, תאורה טבעית ומלאכותית, בידוד וזיגוג, אנרגיה נקייה, ושימור מים.
מהמובילות את תחום האדריכלות האקולוגית בישראל. 

"בניה ירוקה עבורי היא קודם כל נקיטת עמדה של אחריות"

מיכל, מהי בנייה ירוקה עבורך?
בניה ירוקה עבורי היא קודם כל נקיטת עמדה של אחריות.
אני זכיתי להיות דור שלישי בענף הבנין. סבי, זלמן ברון,  היה מהמנדסים היהודים הראשונים בארץ ואף שימש כראש איגוד האינג'ינרים. (מצאתי בארכיון המשפחתי ברכה ממשרד השיכון להולדת הנכדה, זו אני). הורי, חיים ואדית ברון, נפגשו אצלו במשרד ומאז הם מובילים קריירות מפוארות בתחומי ההנדסה ועיצוב הפנים.
ענף הבניה הוא ענף עתיר השפעה סביבתית. יש לו הרבה "אשמות" לנזקים סביבתיים – כירסום בשטחים פתוחים, כריתת צומח, הרס בתי גידול של בעלי חיים, כרייה מסיבית של חומרי גלם, פסולת בעייתית מאתרי הבניה. ובעיקר – בסופו של דבר המוצר הוא מוצר עתיר אנרגיה. צריכת האנרגיה של בנינים מגיעה לכ50% מכלל הצריכה הארצית, וזו התמונה גם בשאר ארצות המערב טרם כניסת תקני בניה ירוקה.
אז למה לבנות נגד הטבע, כשבעצם אפשר לבנות איתו יחד ולא במאמץ עצום? זה אפשרי, רק דורש אחריות.
אני חושבת הרבה על סבי כשאני מתארת בהרצאות את עקרונות הבניה הירוקה. אני מניחה שהוא היה מתפלא על כך שצריך להמציא מונח חדש לכללים שהם בעצם בניה נכונה, פשוטה , חסכונית וחכמה שעובדת עם הטבע, האקלים , משטר הרוחות והחומרים הטובים ביותר. זוהי עבורי בניה ירוקה.

מהו ייעוץ לבנייה ירוקה ומהם שלביו העיקרים?
אתרכז הפעם בייעוץ ללקוחות פרטיים, ולאו דווקא ביעוץ לפרויקטים הנדרשים לתקן בניה ירוקה.
הלקוח הפרטי עובר תהליך תכנון ארוך מול האדריכל שבחר. בתהליך זה נלקחים בחשבון אילוצי השטח והתב"ע, ומולם או יחד איתם יש התחשבות בצרכי הלקוח, הדייר העתידי. כאשר התהליך מול האדריכל מגיע כמעט אל סיומו, ונמצאים בסקיצה סופית אותה כבר מתכוננים להגיש להיתר, זה הזמן להגיע ליעוץ בניה ירוקה, ולהכניס לתכנית תיקונים ושיפורים שנובעים מחשיבה אקלימית.
השלב הראשון ביעוץ הוא קבלת התכניות, ולאחריו או בצמוד אליו ביקור במגרש. אנו לומדים את התכניות  ואת תנאי האקלים המקומי.
ראשית – בודקים את העמדת הבית ביחס למסלול השמש, ומשתמשים לצורך כך בהדמיית הצללות וחדירת שמש למבנה בתכנת ECOTECT.  אנו מחשבים את יחס החלונות לשטח הרצפה, ומנסים לעמוד בתקן תרמי 5282  המתייחס לכך.
אנו ממליצים על חומרים שונים (למשל חלונות, בלוקים, חומרי בידוד ועוד) ובודקים את התאמתם לתקנים תרמיים. את זאת ניתן לבדוק גם ע"י הדמיה נוספת, תרמית, בתכנת ENERGY+.
אנו בודקים את האיוורור הטבעי, ממליצים על שינויים במיקום וגובה חלונות, בודקים האם הגג מאוורר דיו (בעיקר כאשר מדובר בגג רעפים, שכאשר אין בו איוורור טבעי הופך להיות למעמסת חום קשה על הבית)
הייעוץ מתייחס גם לחיסכון במים, לצבעים, לאמצעי מיזוג וחימום, לטיפול בגינה ועוד ועוד.
השלב האחרון מבחינתנו הוא פגישה ארוכה ומפורטת, בה אנו מוסרים את הדו"ח הראשי ואת תוצאות ההדמיות. גם לאחר שלב זה, ניתן להמשיך ולפנות בשאלות לאורך כל תהליך הבניה.

מדוע חשוב לשלב ייעוץ ירוק (גם) בפרויקט פרטי?
הייעוץ ניתן בזמן קצר ובמחיר סביר, ויישום מסקנותיו והמלצותיו יכול לאפשר לבית הפרטי חיסכון ניכר באנרגיה ובמים לאורך שנים רבות. אנו בונים בית לעשרות שנים, ולכן טיפשי בעיני לעשות זאת בחוסר מודעות לעקרונות הפשוטים הללו, שאין ספק ששכרם בצידם.

אבל הרי בניית בית הינה תהליך ארוך, מפותל, מלא בחירות ופשרות. כיצד ניתן לשלב את הייעוץ הירוק? כיצד היית מסבירה חשיבותו לבונה הפרטי? מדוע היית ממליצה לאדריכל לשלב ייעוץ לבנייה ירוקה?
דווקא משום שהתהליך הוא ארוך, ושינויים שחלים בדרך יכולים לגרום לאלמנטים ירוקים רבים "ליפול" בכל מיני שלבים, אני רואה חשיבות לסקירה סופית של הבית לפני ההגשה בעיניים "ירוקות". האדריכל, גם אם הוא מודע היטב לנושא, אינו יכול תמיד לזכור, בתוך שלל המחויבויות שלו, את כל הנושאים הקשורים לחיסכון באנרגיה ומים. הרבה פעמים חסר לו גם הידע הנחוץ בעניין החומרים ובכלל.

ישנם אנשים אדישים לנושאי סביבה וקיימות. האם לבנייה ירוקה השפעות ישירות אחרות על חיי הדייר? תועלות מדידות בחיי היומיום שלו?
בהחלט כן! התועלת בבניה ירוקה אינה רק לסביבה אלא גם לדייר, בשני מישורים עיקרים חשובים ביותר:
א. לכיסו של הדייר, בחיסכון ארוך טווח באנרגיה לחימום בחורף (על ידי בידוד מיטבי וכניסת שמש חורף) ולמיזוג בקיץ (איוורור טבעי והצללות נכונות). וכן חיסכון במים.
ב. לבריאותו של הדייר, וזה נושא מרכזי שחשוב מאד לציין. עבודה או לימודים בחדרי ילדים ובמשרדים ביתיים היא יעילה יותר ובריאה יותר כשנעשית באור טבעי ולא בתאורה מלאכותית. טוב ובריא יותר לנשום אויר צח  מאשר אויר מטופל דרך מערכות מיזוג.

"מדוע שבית פרטי יצרוך אנרגיה מיותרת ? מדוע שלא יהיה חסכוני במים? אין סיבה להזניח את מוטיב הבניה הירוקה בבתים צמודי קרקע, ההפך הוא הנכון."

בנייה ירוקה ובנייה צמודת קרקע: האם מנוגדות או ניתן לשלבן?
זו שאלה מורכבת וכך תהיה גם התשובה. בניה צמודת קרקע סותרת נושא חשוב באג'נדה הירוקה, והוא חיסכון במשאב הקרקע . הבניה הפרטית יוצרת פירבור, והפירבור מכרסם בשטחים הפתוחים.
אולם, כאשר מסיבות אלו ואחרות, היסטוריות, פוליטיות וכד', נוצרים פרברים וישובים כפריים , בהם ניתן למצוא בניה צמודת קרקע, הרי שאין שום סיבה שלא להשקיע בבתים פרטיים אלה את הדרוש כדי להפכם לבנינים ירוקים, שפגיעתם בסביבה מינימלית בכל ההיבטים האחרים פרט להיבט משאב הקרקע. מדוע שבית פרטי יצרוך אנרגיה מיותרת ? מדוע שלא יהיה חסכוני במים? אין סיבה להזניח את מוטיב הבניה הירוקה בבתים צמודי קרקע, ההפך הוא הנכון.

מה הייחוד בבנייה ירוקה במגזר הכפרי? כיצד נבדלת מבנייה רוויה ירוקה?
אפשר לציין כמה הבדלים:
א. לבית הפרטי בדרך כלל שלשה או ארבעה כיווני אויר, מה שמאפשר יישום הרבה יותר  יעיל וטוב של עקרונות תכנוניים פסיביים . לדוגמא – איוורור טבעי. הרבה יותר קל לתכנן איוורור נכון כאשר לבית המגורים 4 כיווני אויר, מאשר בדירת מגורים ממוצעת בבנין בניה רוויה, שלה בד"כ רק שני כיווני אויר. בדומה לכך חדירת שמש חורף.
ב. מבחינת ההתייעלות התרמית הקשורה לבידוד, דווקא לבניה הרוויה יתרונות משמעותיים – מעטפת הדירה חשופה רק בחלקה לאקלים החיצוני, ואילו חלק גדול מהמעטפת – תקרה, רצפה, קירות פנימיים – באים במגע רק עם חללים מחוממים אחרים , דירות אחרות למשל, ולא עם איתני מזג האויר שבחוץ. זה הופך את דירת המגורים ליעילה יותר לחימום ומיזוג מאשר הבית הפרטי.
ג. מערכות – בניגוד לתפיסה הרווחת, בבניין המשותף קל יותר לארגן ולשתף ביעילות במערכות ירוקות, כגון מערכות לאיסוף ושימוש במי עיבוי המזגנים, מערכות סולאריות תרמיות וכד'.

להערכתך, מהו אחוז היחידות צמודות הקרקע הנבנו בתקופה האחרונה, תוך תהליך של תכנון ירוק? איך היית מסבירה את הכמות הנמוכה של בתים צמודי קרקע המתוכננים עפ"י עקרונות הבנייה הירוקה? האם לדעתך ישנה בעיה של מודעות נמוכה לנושא?
אני מעריכה כי בתים ספורים בלבד, לא יותר מעשרות בודדות בשנה, מתוכננים ונבנים עפ"י עקרונות בניה ירוקה. הסיבה לכך פשוטה וברורה: ערים רבות, ובתוכן כל הערים של פורום ה15, אימצו עקרונות אלה וכן את התקן לבניה ירוקה, כתנאי חובה למתן היתרי בניה למבנים בבניה רוויה, מבני חינוך ומבני ציבור. הבניה הפרטית אינה נכללת באלו, ולכן השימוש בעקרונות אלו תלוי אך ורק ברצונו הטוב ובמודעות מצד הבונה הפרטי, וכאלה אין המונים.

"הגישה שלי אומרת – בואו נראה קודם כל מה הטבע יכול לתת לנו בחינם, ונבדוק שלקחנו את המתנות האלה ולא הפנינו להן גב, תרתי משמע."

מהו השלב הנכון לפנות לייעוץ בנייה ירוקה?
אחרי נסיונות רבים ושונים במשך השנים, הגעתי למסקנה כי השלב הנכון הוא עם גיבוש סקיצה סופית, אולם טרם הגשתה לועדה לבקשת היתר בניה. היתרון בשלב זה הוא שיש ליעוץ למה להתייחס – יש מיקומים וגדלים לפתחים, ואני יכולה להתיחס לסוגית האיוורור, חדירת השמש והתאורה הטבעית. ההתיחסות יכולה להיות מדויקת ולא רק הוראות כלליות. מצד שני, במידה ויש המלצות לשינויים, ובדרך כלל יש כאלה, האדריכל עדיין לא ישב והכין "גרמושקה" מפורטת ויש לו גמישות רבה יותר בקבלת השינויים.

כיצד עבודתך משתלבת עם עבודת האדריכל?
רצוי מאד מאד שהלקוח הפרטי ישתף את האדריכל שלו בתהליך היעוץ. לצערי זה לא תמיד קורה. מערכת היחסים הנכונה כוללת התיעצות עם האדריכל בשלבי הלמידה של המבנה, ושיתופו בישיבה המסכמת בה אני מוסרת את ההדמיות וההמלצות. כך אפשר למצוא פיתרונות שיספקו את העקרונות הירוקים, וגם יהיו מקובלים על האדריכל ויעלו בקנה אחד עם תפיסתו המקצועית והאסתטית.

מה הדבר הראשון שאת בוחנת כאשר ניגשת לתכנית?
אני תמיד בודקת קודם כל את ההתאמה לאמצעי חימום וקירור פסיביים. הגישה שלי אומרת – בואו נראה קודם כל מה הטבע יכול לתת לנו בחינם, ונבדוק שלקחנו את המתנות האלה ולא הפנינו להן גב, תרתי משמע. ראשית אני בודקת העמדה, חדירת שמש חורף, איוורור טבעי.

מהם לדעתך הדגשים החשובים ביותר בתכנון ירוק? מהם הדגשים הספציפיים עבור תכנון ירוק של יחידות צמודות קרקע?
כאמור – שימוש נכון ומושכל במשאבי הטבע. אור, אויר, חום השמש, קרירות הלילה. חומרים – כאן הדגש יהיה בבניה בכלל על חומרים עם תו ירוק, ממוחזרים או ברי מיחזור. ובבניה הכפרית יש בעבודתי דגש ספיציפי על בניה בחומרים טבעיים – בניה בלבני אדמה, חבילות קש, תערובות קש ואדמה למיניהן .

במגזר הכפרי אדריכלים ובונים פרטיים רבים אוהבים את מראה גג הרעפים ואת תחושת הביתיות שהוא משרה. כיצד את ממליצה לשלב גגות רעפים בבניה ירוקה?
עלי להיות כנה ולומר ששנים רבות התנגדתי לבניית גגות רעפים, מכיון שזה נראה לי אלמנט זר לאדריכלות המסורתית המקומית, וכן בגלל עומס החום שנוצר בתוך הגגות. עם העמקת הלמידה על השימוש הנכון בגג הרעפים, הבנתי כי ניתן להימנע מעומס חום זה ולנצל את המראה הכפרי כדי ליצור אדריכלות ישראלית מאד. כדי להנות מיופים של הרעפים בלי לשלם את המחיר הכבד של חללים כולאי חום, יש להשתמש בפרטי האיוורור הנכונים וליצור גגות מאווררים שיש להם ארגזי רוח, רכסים נושמים, רעפי איוורור וכל שאר הפרטים והאלמנטים הדרושים לשם תכנון גג מאוורר.

לסיכום:  עשה ואל תעשה קצר ומוכן לפעולה

עשה:
א. העמדה – לבדוק האם ניתן להעמיד את החזיתות הארוכות של הבית בהפניה אל הדרום/צפון המוחלט , ולאו דווקא להיצמד אל קווי הבנין.
ב. פתיחת חלונות דרומיים ביחס הנכון של שטח החלון ושטח הרצפה שהוא משרת. זאת כדי לנצל את חדירת השמש עבור חימום סולארי פסיבי.
ג. פתח כניסת אויר ופתח יציאת אויר בכל חדר/חלל/גג. פתחי כניסת האויר פונים אל כיוון נשיבת הרוח העיקרי.
ד. מיקום חלונות גבוהים לנידוף אויר חם.
ה. הצללה נכונה על הפתחים ועל הגגות השטוחים. גפנים, מטפסים, מרקיזות וגגונים – כל מקרה לגופו, העיקר שיהיה לנו צל בקיץ הקשה שלנו.

אל תעשה:
א. אל תגזים. חשיבה צנועה ונכונה על הצרכים האמיתיים של המשפחה יכולה למנוע את אותם בתים גדולים , ואת אותם חללים מיותרים שאנו מוציאים אנרגיה רבה לחימום וקירור שלהם במהלך שנים רבות.
ב. סקיילייט. לא מתאים לאקלים שלנו.
ג. הפניית חלונות גדולים למערב ולמזרח בפרט, והגזמה בזכוכית בכלל.
ד. בבתים פרטיים נוטים לפעמים לזלזל בבניה לפי תקן בידוד 1045. תקן זה הוא תקן מחייב בארץ, ואף על פי שאין פיקוח ממשי בבניה הפרטית, כדאי וחשוב מאד ליישם אותו, לבודד את גשרי הקור ואת הגג בדיוק לפי דרישות התקן.

מיכל ויטל – יועצת ומתכננת בתחום הבנייה הירוקה – 04-6231479    [email protected]    

***לאתר של מיכל ויטל-ברון תכנון וייעוץ בנייה ירוקה***