רעפי חרס: עמידות אסטטית יוצאת דופן

מחקר איטלקי מוכיח את ה"אמינות" האסטטית של רעפי החרס לעומת חומרי סיכוך אחרים.

מרכיב שולט בנוף האיטלקי הינו ללא ספק רעף החרס הטבעי. חומרי בנייה רבים מנסים לחקות את יופיו. כך, בשנים האחרונות חלופות לרעפי החרס הופכות יותר ויותר פופולריות. אך האם, בנוסף לחיקוי צורתו, תפקידו, צבעו, של רעף החרס, מצליחות החלופות להבטיח גם את עמידותו ותוחלת חייו היוצאת מן הכלל?

בתמונות גגות מרעפי בטון הצבועים על פני השטח שנבנה בשנות ה70-80, ניתן להבחין באזורים מסוימים שנחשפה השכבה שמתחת לשכבת הצבע.

מחקר של אוניברסיטת מארקה משווה בין השפעות תנאי מז"א קשים על רעפים מסוגים שונים (חרס ובטון). המחקר כלל סבבי ניסוי שונים. בין היתר, נבחנה החשיפה לקרני UV, לחות וסבבי חשיפה לשוק חום, כשהמטרה הייתה לזהות את ההזדקנות של החומר האורגני המצוי, וכל איבוד של אוקסידי פיגמנטציה.
ניסוי נוסף דימה את החשיפה לגשם שוטף, כמו גשם בזמן סופות רעמים. וסבב הניסויים האחרון התמקד באקלים ים תיכוני שמשי הקרוב לחוף ים ובדק גם השפעת המלח שבאוויר.

תוצאות המחקר מוכיחות השפעות מרחיקות לכת של חלק מתנאי מז"א הקשים שנבחנו על חלק מהחומרים, החל מדהייה ושינוי בצבע ועד ירידה בתפקוד.

שינויים בצבע הרעפים כתוצאה מהניסויים

ΔE* מבטא שינויים בצבע כתוצאה מהניסויים. 1-4: רעפי חרס, 5-8: רעפי בטון

ΔE* < 2   => שינוי בצבע שאינו בולט בעין חשופה.

ΔE* ≥ 5 => שינוי בולט בצבע, שאינו סביר או מקובל.

מתוך החומרים הנבדקים, מתברר הבדל משמעותי בין ההשפעה על רעפי החרס לעומת רעפי הבטון. רעף חרס טבעי הינו היחיד שלא הראה אף שינוי בצבע ובוודאי שלא בתפקודו או בעמידותו.

לעומתו, רעפי הבטון הנבדקים הושפעו בצורה נראית לעין, בעיקר מסבבי החשיפה לקרני  UV וסבבי השוק התרמי והעיבוי, תוך השפעה ניכרת על הצבע שלהם ודהייה הנראית לעין חשופה.
אחד מסוגי רעפי הבטון הנבדקים הראה בנוסף לשינוי בצבע גם הידרדרות בתכונת האטימות למים של הרעף. הרעף הפך חדיר יותר למים ואינו יכול להבטיח הגנה בפני מים כלומר תפקוד זהה למקור, אלא מראה ירידה בתפקוד של אחת התכונות הקריטיות של רעף.

 המחקר מוכיח אם כן, שעבור מוצרים מסוימים, המתיימרים להחליף את רעפי החרס, ישנן עדיין ספקות לא מבוטלות בנוגע לעמידותם וליכולתם לשמור על החזות האסטטית ללא שינוי.

Comments are closed.